הטיולוג למטייל העצמאי

מי שמטייל לבד, מטייל יותר

אלבניה וקוסובו – חלק ב': קוסובו

חלק ראשון: האלפים האלבניים

בתור גיק של מקומות מתחת לרדאר 1 ומדינות חדשות, קוסובו הייתה גבוה ברשימת היעדים שאליהם רציתי להגיע. קוסובו הכריזה על עצמאותה ב2008 לאחר מאבק דמים בין האלבנים שהם הרוב במדינה לסרבים שקוסובו הייתה חלק ממנה שהחל לאחר התפרקות יוגוסלביה. רוב מדינות העולם וסרביה בפרט עדיין לא מכירות בעצמאות זו. ישראל הכירה רשמית בקוסובו רק לפני כמה חודשים.

קצת פרקטיקה

  • המטבע דה-פקטו בקוסובו הוא יורו. רצוי להביא יורו במזומן למרות שכרטיסי אשראי מתקבלים בלא מעט מקומות.
  • שימו לב שסרביה מחשיבה את קוסובו כשטח שלה ולכן לא מחתימה חותמת כניסה/יציאה בגבול וזה עלול לגרום בעיות ביציאה מסרביה. לכן אם רוצים לעבור מסרביה לקוסובו ולהיפך יש לעשות זאת דרך מדינה שלישית.
  • נכון לעכשיו (נובמבר 2020), קוסובו דורשת בדיקת קורונה שלילית ב72 השעות האחרונות כדי להיכנס.

פריזרן

מצפון אלבניה ישירות לקוסובו יש אוטובוס יחיד שמגיע ממונטנגרו השכנה. האוטובוס עובר ליד שקודר (כאן) סביב השעה 17:00 ומגיע לפריזרן (Prizren) סביב 20:00 וממשיך לבירה פרישטינה (Pristina). מתחנת האוטובוסים הבינלאומית בטירנה בירת אלבניה יש אוטובוסים לקוסובו כל הזמן

כשהגעתי לגבול בין אלבניה וקוסובו, עלה שוטר קוסוברי לאוטובוס וכשנתקל בדרכון הישראלי שלי ביקש בדיקת קורונה שלילית. לאחר שאמרתי שאין לי כי לא ידעתי שצריך ועיכוב של כ20 דקות בזמן שכל האוטובוס מסתכל עליי בעיניים עייפות, נאמר לי שאני יכול להיכנס למדינה.

לאחר רבע שעה נוספת של נסיעה הגעתי לפריזרן. זוהי עיר עם היסטוריה ארוכת שנים ובה נולדה ב1877 ״הליגה של פריזרן״ שדרשה זכויות לאומיות לעם האלבני כשהאימפריה העות׳מנית הייתה בדמי ימיה.

אחרי שקודר שהיא עיר די ענייה, לראות את מרכזי הקניות הגדולים והמודרניים של פריזרן עשה לי תחושה שהנה הגעתי לאירופה.

מהתחנה המרכזית הלכתי ברגל כרבע שעה לעיר העתיקה. חיפשתי שני גסטהאוסים שהיו ברשימת המומלצים שלי אך שניהם היו סגורים בשל הקורונה. בסופו של דבר "דג" אותי בחור מקומי והכווין אותי לגסטהאוס חמוד בשם Hostel Bushati.

לאחר שהתמקמתי, יצאתי לעשות סיבוב ולחפש ארוחת ערב. פריזרן ידועה בבשרים על הגריל. יש כמה מקומות מצויינים בעיר העתיקה שבמחיר של 8-11 יורו אתה מקבל פלטה ענקית של בשרים (קבבים, נקניקיות, פליסקביצה שזה דומה להמבורגר) ובד"כ גם איזה סלט.

המרכז העתיק הוא קומפקטי וחמוד עם גשרים על הנהר, מסגדים יפים ששווים הצצה ובראש הגבעה מתנוססת לה טירת פריזרן, ממנה נשקף נוף מדהים של כל העיר.

יש שתי דרכים להגיע לטירה ושתיהן מתחילות ממסגד סינאן פאשה:

  • המסלול הקצר אך התלול שמסומן בכתום
  • המסלול הארוך שעובר דרך הפארק שמסומן בירוק

אני ממליץ לטפס לטירה דרך הפארק, מסלול נוח ויפייפה שלוקח כשעה של הליכה רגועה ולאחר ביקור בטירה לרדת ישירות לעיר העתיקה במסלול הקצר.

מה אוכלים בפריזרן

פריזרן היא בירה קולינרית לא קטנה, אלה ההמלצות שלי:

  • te Syla (אלהמברה) – מוסד קולינרי בעיר שנוסד ב1967 ומתמחה בבשר על הגריל. מומלץ לקחת את הקומבינציה.
  • Fish House – מסעדת דגים מצויינת, למי שרוצה גיוון מהבשרים
  • Aurora – בית קפה ומאפייה. מושלם לארוחת בוקר

פרישטינה

התלבטתי האם לנסוע לפרישטינה או לא כי שמעתי דעות לכאן ולכאן. בסופו של דבר אמרתי לעצמי שלבקר במדינה ולא לבקר בעיר בירה זה הפסד

אוטובוסים מפריזרן לפרישטינה יש כל רבע שעה, והם עוברים על הרחוב הראשי שמקביל לנהר (רחוב Remzi Ademaj). לאחר נסיעה של כשעתיים הגעתי לתחנה המרכזית של פרישטינה ולקחתי מונית למרכז ל Oda Hostel. מכיוון שהייתי מתורגל בהוסטלים סגורים, שלחתי הודעה פרטית לדף הפייסבוק שאני מגיע והבעלים המקסים אמר שיבוא לפגוש אותי ואכן ככה היה. בהוסטל גרה גם בחורה מקומית שהיא מדריכה של טיפוס הרים ומסתבר שפגשתי אותה בטרק באלבניה לפני כמה ימים.

לאחר שהתמקמתי יצאתי להכיר את העיר. השדרה המרכזית נקראת על שם אימא תרזה (Bulevardi Nënë Tereza). לאורכה נמצאים המונומנטים החשובים של העיר, הפרלמנט הצנוע, פסלו של סקנדברג הגיבור הלאומי האלבני וכנסיית אימא תרזה בקצה הדרומי של השדרה. מה שישר בלט בעין לעומת פריזרן זה כמות השוטרים ברחובות שאוכפים את הגבלות הקורונה ונותנים דו״חות על מסיכות.

מעט דרומית מהשדירה נמצא מיצג ה ״Newborn". מיצג אותיות זה נחנך ב2008 לכבוד הכרזת העצמאות הקוסוברית ומאז כל יום עצמאות הוא מעוצב ומסודר מחדש. השנה הדגש הוא מלחמה באלימות נגד נשים. ממול נמצא מיצג זיכרון לעשרות אלפי הנשים האלבניות שנאנסו ונרצחו ע״י הצבא הסרבי.

אם ממשיכים דרומה מגיעים לפסלו של ביל קלינטון, נשיא ארה״ב לשעבר שעשה רבות למען עצמאותה של קוסובו. ממול יש חנות בשם הילרי עם תמונה של רעייתו. גם פסלה של שרת החוץ לשעבר מדליין אולברייט נמצא בעיר.

איזור מעניין אחר בפרישטינה הוא איזור רחוב Ibrahim Lutfiu, שם נמצא השוק המקומי, המוזיאון הלאומי הלא כ״כ מרשים וכמה מסגדים יפים.

אם יש לכם זמן שווה לכם לקחת אוטובוס לפארק Gërmia.

בסה״כ פרישטינה שווה עצירה של יום אחד, אבל לא הייתי מתאמץ ומגיע אליה במיוחד.ֿ

מה אוכלים בפרישטינה

בתור עיר עם נציגויות בינלאומיות, האוכל בפרישטינה יותר מגוון, הנה כמה המלצות שלי:

  • Liburnia – מסעדה מקומית מעולה עם תפריט בלתי נגמר! לקחתי גבינה מקומית וחצילים למנה ראשונה וכבש עם תפו״א לעיקרית שהיה מושלם. קינחתי עם עוגה מקומית וקפה שחור על חשבון הבית
  • Thai Restaurant – מסעדה תאילנדית קטנה וחמודה. הכי קרוב לאסיה שאכלתי בשבועיים האלה.
  • Hamburger Aba – במסגרת השיטוטים האקראיים שלי עברתי ברחוב ההמבורגרים המקומי (Nazim Gafurri). ברחוב הזה יש משהו כמו 5 המבורגריות מקומיות קטנות. מתוכן אבא נראתה לי הכי טובה. הייתי אחרי ארוחת צהרים אז הבטחתי לעצמי שאחזור לאכול שם ארוחת ערב וטוב שעשיתי. המקום מבריק מניקיון, מהיר וטעים כמו שאוכל רחוב טוב צריך להיות.

חיי הלילה של פרישטינה

על חיי הלילה של פרישטינה שמעתי רבות, על סצנת הטכנו שלא נופלת מזו של ברלין. כמובן שבתקופת הקורונה מסיבות אין אבל הפאבים היו פתוחים ותוססים. רוב חיי הלילה מתרכזים במשולש שבין הרחובות UÇK ו Fehmi Agani. אני דגמתי את הלאונג׳ Soma Book Station ואת בירת הבוטיק היחידה של קוסובו – Sabaja.

לאחר שנשארתי עוד יום בפרישטינה לנוח ולהרגע, עליתי מוקדם בבוקר על אוטובוס ולאחר נסיעה ארוכה של חמש שעות הגעתי לטירנה בירת אלבניה בדרכי לדרום המדינה.

ועל כך בפרק הבא

2 Replies to “אלבניה וקוסובו – חלק ב': קוסובו”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *