הטיולוג למטייל העצמאי

מי שמטייל לבד, מטייל יותר

חופשת עבודה על החוף הכי יפה בארץ

נמל הדייגים של ג'סר

יש מקומות בתוליים שכאלה, שרק מחכים שמישהו יבוא עם מברשת ינקה קצת את האבק ויגלה אותם לעולם. ג'סר א זרקא, שבתרגום מערבית: הגשר (על הנחל) הכחול הוא בדיוק מקום שכזה.
כפר של בדואים דייגים ששוכן על שפך נחל תנינים וסבל מתדמית בעייתית במשך תקופה ארוכה ומדורג בתחתית הסולם הסוציו אקונומי, משתנה מהיסוד בזכות מספר יוזמות מקומיות עם סיוע מבחוץ.

על ה"ג'וחא גסטהאוס" שמעתי לפני מספר שנים והוא היה ברשימת המקומות שאני רוצה לבדוק כבר תקופה ארוכה. ידידה שידעה על התשוקה המוזרה שלי להגיע לג'סר זרקה לי עצם שבוע שעבר שהשבוע מתקיימות חגיגות יום הולדת למתחם העבודה Beachub על החוף של ג'סר.

השילוב של העבודה על החוף, הלינה בכפר והפעילויות שמסביב התאימו בול ובוודאי בעקבות הדיבורים על הסגר שהתעצמו והלכו, אז שיכנעתי את אייל, חבר טוב שגם הוא חובב הרפתקאות כמוני ויצאנו ליומיים של עבודה ורוגע בג'סר.

יום ראשון של רוגע

לאחר נסיעה קלילה מהמרכז נכנסנו לג'סר בדרכינו לביצ'האב. המתחם ממוקם ממש על החוף של ג'סר מרחק פסיעה מהים. בכניסה פגשנו את מורן המקסימה שהקימה את המקום יחד עם נימר ג’ורבאן תושב הכפר והתמקמנו לנו בשולחן קטן ליום של עבודה.

בצד חיכו לנו קפה ערבי ותה בלי הגבלה ותפריט מגוון של אוכל שיוצא מהמטבח של המקום.
האוכל הוא צמחוני ללא בשר דגים ואלכוהול על מנת לעורר מודעות לקיימות ולייצר אימפקט חיובי בכפר.

המתחם היה מלא עד אפס מקום ומורן סיפרה שבתחילה אנשים היו ממש חוששים להגיע וביקשו ממנה להיות איתם על הקו כשהם נכנסים לג'סר אבל לאט לאט כששמעו שהרבה אנשים מגיעים לשם החשש ירד. ההרכב האנושי היה מגוון, חברות שהביאו אנשים לOffsite, עצמאים שבאו לעבוד ולעשות נטוורקינג ושני הייטקיסטים כמונו שבאו לעבוד ממקום שונה ומגניב.

התחושה במתחם הביצ'האב הוא כמו של חוף בסיני. משהו בלגונות השקטות, בשקט ובשלווה מכניס אותך לאווירה של חופש אבל מצד שני לפוקוס של עבודה. זה פשוט תענוג לעבוד למשמע רחש הגלים והבריזה של הים.

לא רחוק מהביצ'האב נמצא השפך של נחל תנינים ושרידי הגשר שעל שמו נקרא הכפר. הגשר נבנה בסוף המאה ה19 לכבוד ביקורו של הקיסר וילהלם השני בארץ.

לאחר יום פורה ופרודוקטיבי ונסיעה של 4 דקות התמקמנו בג'וחא גסטהאוס שנמצא במרכז הכפר הקטן. הגסטהאוס נולד כפרוייקט משותף של נטע חנין עם אחמד ג'ורבאן, תושב הכפר. החדרים פשוטים אך נקיים ופונקציונליים, ובחלל המשותף יש מפה של הכפר עם מלא המלצות של מקומות לבדוק ולטעום.

בערב יצאנו לסייר בכפר ולחפש מקום לארוחת ערב. ברחוב הראשי ליד המסגד הגדול צדה את עינינו מסעדת "אל-האנה" שמגישה אוכל ביתי מקומי. נכנסנו ומיד קיבלנו לשולחן סלטים וטחינה שהייתה מעולה, וצלחת גדושה באורז ובשר ממולא באורז אדום.

אוכל לא תמיד צריך להיות משהו מיוחד ולא שגרתי, לפעמים אוכל ביתי ומנחם עושה שמח על הלב והנשמה וזה בדיוק מה שזה היה. קינחנו בכנאפה מתוקה וטעימה בהמשך הרחוב הראשי ליד הגסטהאוס.

כשאני מטייל במקום חדש אני תמיד אוהב להסתובב בין מדפי הסופרמרקט המקומי ולגלות הפתעות, גם כאן הצצתי למכולת המקומית ומצאתי משקה מיוחד שלא ראיתי כמותו – "בירת" אננס ללא אלכוהול תוצרת מכה סעודיה. היא מאוד מתוקה עם אפטר טייסט של כשות ומתאימה בול לשתיה על החוף.

במהלך הסיבוב שלנו אנשי הכפר היו מאוד חביבים אלינו ואף פיתחנו שיחה עם אחד התושבים שישב למרגלות הבית עם נכדיו והתלונן בפנינו על השחיתות במועצה המקומית ועל מצב הניקיון של הכפר.

יום שני של רוגע

למחרת בבוקר השכמתי קום בזמן שאייל המשיך לישון ויצאתי לסיבוב בוקר בכפר. זכיתי לראות את השמש עולה מעל הבתים ואת התושבים מתעוררים לעמל יומם.
ניסיתי ללכת בעקבות ההמלצות של הגסטהאוס ולחפש מאפייה מקומית. המאפיות שראיתי בכפר היו מאוד פשוטות ומספקות בעיקר לחמניות ופיתות לתושבי הכפר.
באמצע הסיבוב קיבלתי הודעה מפתיעה מאייל שהביאו ארוחת בוקר. חזרתי לגסטהאוס ויחד עם קפה ערבי ששמתי על הגז נהנינו מארוחת בוקר של חביתות, לאבנה טרי ובאבא גנוש עם פיתות טריות.

שבעים ומרוצים יצאנו לדרך לעוד יום עבודה בביצ'האב. מאוד רציתי לבדוק את מסעדות הדגים שנמצאות סביב נמל הדייגים הקטן אך הסתבר לי שהן פעילות רק בסופ"ש. לכן אכלנו שוב את האוכל הצמחוני והטעים של הביצ'האב.

לקראת חמש בערב הספקתי להחליף לבגד ים ולהיכנס למים. החוף מול המתחם לא מוכרז אך עם לגונות יפייפיות ויש חוף מוכרז ומסודר עם מציל במרחק 200 מטר משם. היה מרגש לחשוב שאת הרחצה האחרונה (כנראה) בים בעונה הנוכחית אעשה במקום יפייפה שכזה.

לא היה לי הרבה זמן להיות בים כי בחמש וחצי עמדה להתחיל סדנה של חשיבה יצירתית.
בשל הסגר שהתקרב והרבה ביטולים של הרגע האחרון הסתבר לנו שיצאה לי ולאייל סדנה פרטית.

את הסדנה העביר בחור בשם אסף פרל ברשדסקי שהוא יוצא צבא ומתעסק בחדשנו וחשיבה יצירתית.
במהלך הסדנה עשינו פויקה בצורה מיוחדת ומגניבה: את הרכיבים חילקנו לקטגוריות וזרקנו קוביה על מנת להחליט אילו רכיבים ייכנסו לתבשיל. הדבר מאוד עוזר בסיעור מוחין ומאפשר חשיבה מחוץ לקופסה והגעה לרעיונות שחלקם אולי יהיו מוטרפים אבל יאפשרו זווית שונה ומיוחדת על הרעיון שאנחנו מחפשים.

שבעים ומרוצים מהפויקה והשיחה המעניינת שהתפתחה סביבו זזנו חזרה לכיוון ת"א רגועים וטעונים באנרגיה לקראת החג והסגר הקרוב.

לסיכום

לפעמים צריך לעצור את מירוץ העכברים שאנחנו נמצאים בו בשגרה ולהיכנס למוד של שלווה.
זו בדיוק הייתה התחושה שלי ביומיים האלה בג'סר. יצאתי מהם רגוע ושלו וטעון באנרגיה, עם אנשים חדשים שהכרתי וואורח חיים ותרבות שונה שנמצאת ממש מתחת לאף שלנו בין קיסריה למעגן מיכאל והיה ממש כיף לגלות.

בהחלט אחזור למתחם ולכפר ביום מן הימים כשארגיש צור לטעון את המצברים וליהנות מבריזה של הים ואנשים טובים מסביב!

הצילו את ג'וחא גסטהאוס!

לא יכולתי להתעלם מהזעקה של הבעלים של ג'וחא גסטהאוס. מקום מקסים שנותן פרנסה ותקווה לתושבי הכפר ומהווה גשר בין תרבויות. הרבה בעלי עסקים חטפו מכה בעקבות משבר הקורונה אבל דוקא למקום כזה בתולי שהוא העוגן התיירותי של המקום המקסים הזה אסור לתת ליפול. הם מגייסים תרומות להמשך פעילות הגסהאוס ואני חושב שזו מטרה ראויה בהחלט.

One Reply to “חופשת עבודה על החוף הכי יפה בארץ”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *